בקיצור: בתל אביב-יפו המודל שלנו מעריך 1,641 קוט״ש לכל קילוואט־שיא בשנה, לפני הצללה. בעיר צפופה עם גגות שטוחים ובתים משותפים, מה שמכריע הוא שטח הגג הפנוי, הצללה ובעלות על הגג — לא רק קו הרוחב.
ע.ד.א אנרגיה סולרית (ADA Solar) משרתת לקוחות בכל הארץ. זהו דף עיר ייעודי לתל אביב-יפו, לצד דף האזור תל אביב וגוש דן. אין כאן סניף נפרד ואין הגבלת שירות לעיר.
תל אביב-יפו היא נקודת הייחוס בדפי המחיר של האתר: דוגמת ברירת המחדל במחשבון היא גג בטון 12×9 מטרים עם כ־20 פאנלים (כ־9.2 קילוואט), בהערכה של 45,646–48,902 ₪ כולל מע״מ ובהחזר משוער של כ־7.3 שנים — כפי שמפורסם במחיר 2026 ובהחזר השקעה. זו דוגמה להמחשה, לא הצעת מחיר לגג שלכם. כדי לקבל הערכה לכתובת שלכם, התחילו במחשבון.
גגות שטוחים, העיר הלבנה ושימור
במילון המונחים של עיריית תל אביב-יפו לשימור מבנים מתואר הסגנון הבינלאומי כמאפיין מרכזי של «העיר הלבנה»: החל משנות השלושים ועד הקמת המדינה הוקמו בעיר כ־4,000 מבנים בסגנון זה, ובין סימני ההיכר שלו נמנים גם הגגות השטוחים. גג שטוח מתאים בדרך כלל לפריסת פאנלים על קונסטרוקציה, בלי להיצמד לשיפוע רעפים — אבל רק אם נותר שטח פנוי, גישה בטוחה, ומקום למתקנים אחרים שכבר נמצאים על הגג.
אותו מילון מונחים מציין שוועדה לשימור, לפי חוק התכנון והבנייה, אמורה לקבוע רשימת מבנים לשימור בתחום הרשות המקומית ולייעץ למוסדות התכנון, גם בנוגע למימוש תוכניות השימור. אם המבנה שלכם כלול ברשימת השימור העירונית, כדאי לבדוק את ההתקנה מול הוועדה המקומית ומחלקת השימור — בנוסף לבדיקת הפטור הכללי מהיתר, שמפורט בהמשך. אין כאן קביעה שכל גג בעיר הלבנה אסור או מותר; זו בדיקה פרטנית.
מדיניות העירייה לגגות מועילים
בדף «תכנון בר־קיימא ואנרגיה» של העירייה מוגדר «גג סולארי» כגג שעליו מוצבת מערכת פוטו־וולטאית לייצור חשמל מקרינת השמש, כחלק מחזון «גגות מועילים». לפי אותו דף, בעיר ישנם מעל 18,000 דונם גגות, ונכון לשנת 2024 מרביתם אינם מנוצלים. המדיניות לתכנון בר־קיימא (תא/9144) כוללת הנחיות ליישום גגות מועילים בבנייה חדשה. אלה נתוני העירייה על מלאי הגגות ומדיניות התכנון — לא נתון על מספר המערכות שכבר הותקנו, ולא הבטחה שכל גג קיים פנוי להתקנה.
ייצור שנתי: המודל שלנו ומקור חיצוני
לפי מודל המחשבון (כיול קו־רוחב, לפני הצללה) תל אביב-יפו מוערכת ב־1,641 קוט״ש לכל קילוואט־שיא בשנה; למערכת 10 קילוואט זה 16,410 קוט״ש. בשכנות הקרובות המספרים דומים: רמת גן וגבעתיים 1,642, בני ברק 1,641, חולון ובת ים 1,644. את מלוא הטבלה תמצאו בדף גוש דן.
| מקור | מה נמדד | תל אביב-יפו |
|---|---|---|
| מודל המחשבון ADA Solar | קוט״ש / קילוואט־שיא, לפני הצללה | 1,641 |
| PVGIS 5.2, SARAH2 2005–2020 | ייצור שנתי ל־1 קילוואט־שיא, זווית אופטימלית, הפסד 14% | 1,729 קוט״ש |
| PVGIS, אותה הרצה | קרינה שנתית במישור הפאנל (H(i)_y) | 2,266 קוט״ש/מ״ר |
| PVGIS, אותה הרצה | שיפוע אופטימלי / גובה המודל בנקודת הייחוס | 29° / 20 מ׳ |
שני המקורות אינם אותו חישוב. PVGIS כולל הפסד מערכת של 14% ומניח זווית אופטימלית (כאן 29°, חזית כמעט דרומית). המודל שלנו משמש להערכה במחשבון. באותה הרצת PVGIS, הייצור החודשי ל־1 קילוואט־שיא נע בין כ־108 קוט״ש בינואר לכ־170 ביולי — פער עונתי ברור, בלי קשר להצללה מקומית.
במרכז צפוף, הצללה מבניינים גבוהים, מעקות, דודים ואנטנות משפיעה יותר מההפרש הקטן בין תל אביב לרמת גן בטבלה. לכן אחרי המחשבון מומלץ מדידה הנדסית: עלות המדידה 2,000 ₪ לפני מע״מ; העלות מזוכה במלואה רק אם רוכשים מערכת, * בכפוף לתנאי המבצע.
בית משותף: שני שלישים, או חלק יחסי בגג
חלק גדול מגגות תל אביב הם רכוש משותף. לפי סעיף 59ט לחוק המקרקעין, בעלי דירות שבבעלותם שני שלישים מהדירות רשאים להחליט באסיפה הכללית על התקנת מיתקן פוטו־וולטאי (או מיתקן אגירה) על גג שהוא רכוש משותף, ובלבד שמתקיימים התנאים שבסעיף — ובהם התקנה לפי חוק התכנון והבנייה וחוק החשמל.
לפי סעיף 59י, בעל דירה רשאי להתקין מיתקן על הגג המשותף בלי הסכמת שאר הדיירים, אם ההתקנה נעשית על שטח שאינו עולה על חלקו היחסי ברכוש המשותף, המקום אינו משמש למטרה מוסכמת אחרת, ומתקיימים יתר התנאים. בין השאר נדרשת הודעה מוקדמת בכתב לנציגות ולכל בעלי הדירות, לא יאוחר מ־45 ימים לפני ההתקנה, עם פרטי המיקום, הגודל ואמצעי הבטיחות. בעל הדירה המתקין נושא בהוצאות ההתקנה, ההפעלה והתחזוקה, וההכנסה מהמיתקן נחשבת לרכושו. זהו תיאור כללי של החוק, לא ייעוץ משפטי למבנה מסוים.
רישוי: פטור מהיתר, והודעה לרשות
לפי תקנה 24 לתקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר), התקנת מיתקן פוטו־וולטאי על גג מבנה פטורה מהיתר אם מתקיימים התנאים, ובהם: התקנה לפי תקן ישראלי ת״י 62548; הספק המיתקן (זרם ישיר) אינו עולה על 700 קילוואט למבנה; המיתקן מותקן על גג שהוקם כדין ואינו בולט מהיקף הגג — בגג משופע בצמוד לשיפוע ככל האפשר, ובגג שטוח בלי לבלוט ממעקה הגג; ונותר מקום למתקנים נחוצים אחרים, לרבות מערכת מים חמים ודרכי מוצא.
הודעה על ביצוע העבודה נמסרת לרשות הרישוי ולרשות הארצית לכבאות בתוך 45 ימים ממועד הביצוע, בצירוף אישור חשמלאי מהנדס או חשמלאי הנדסאי ואישור מהנדס מבנים ליציבות ולכושר הנשיאה של המבנה. במיתקן שהספקו עולה על 50 קילוואט נדרשת גם הודעה לרשות הרישוי 45 ימים לפני הביצוע. הפטור מהיתר אינו מחליף את מסלול החיבור לרשת אצל המחלק, ואין בו קביעה אוטומטית לכל גג בעיר.
מה הצעד הבא
- מחשבון לפי כתובת או מידות — הערכת מחיר, ייצור והחזר לגג בתל אביב-יפו.
- איך משווים הצעת מחיר — צ׳קליסט לפני חתימה: מחיר לקילוואט, אחריות, מבנה וחיבור לרשת.
- מדידה הנדסית לפני הצעה מחייבת (2,000 ₪ לפני מע״מ, מזוכה רק למי שרוכש, * בכפוף לתנאי המבצע).
- השוואה באזור: גוש דן, השרון, השפלה, ירושלים.
שאלות נפוצות
כמה מייצר גג בתל אביב-יפו לפי המודל שלכם?
לפי מודל המחשבון, תל אביב-יפו משוערת ב־1,641 קוט״ש לכל קילוואט־שיא בשנה, לפני הצללה. למערכת 10 קילוואט זה 16,410 קוט״ש בשנה. בגוש דן כולו הטווח בטבלה הוא כ־1,636–1,647. הצללה מבניינים שכנים עשויה להוריד את הייצור בפועל, ולכן ההערכה במחשבון היא סדר גודל — לא הצעה מחייבת.
האם צריך היתר בנייה למערכת על גג בתל אביב?
לפי תקנה 24 לתקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר), התקנת מיתקן פוטו־וולטאי על גג מבנה פטורה מהיתר אם מתקיימים התנאים הקבועים — בין השאר תקן ת״י 62548, הספק עד 700 קילוואט (זרם ישיר) למבנה, התקנה על גג שהוקם כדין בלי לבלוט מהיקף הגג, והודעה לרשות הרישוי ולרשות הארצית לכבאות. הפטור הכללי אינו מחליף בדיקה לגג שלכם, ובמבנה לשימור כדאי לוודא מול הוועדה המקומית ומחלקת השימור.
מה אומר החוק על התקנה בבית משותף?
סעיף 59ט לחוק המקרקעין מאפשר לבעלי דירות שבבעלותם שני שלישים מהדירות להחליט באסיפה הכללית על התקנת מיתקן פוטו־וולטאי על גג שהוא רכוש משותף, בכפוף לתנאים. סעיף 59י מאפשר לבעל דירה להתקין מיתקן על חלקו היחסי בגג, בלי הסכמת שאר הדיירים, אם מתקיימים התנאים — ובהם הודעה בכתב לנציגות ולכל בעלי הדירות לא יאוחר מ־45 ימים לפני ההתקנה.
מה ההבדל בין מודל המחשבון לבין נתוני PVGIS?
אלה שני אומדנים שונים, לא אותו חישוב. המודל שלנו מכויל לפי קו רוחב ומציג קוט״ש לכל קילוואט־שיא לפני הצללה. PVGIS 5.2 (SARAH2, 2005–2020) מחשב ייצור שנתי למערכת 1 קילוואט־שיא בזווית אופטימלית, עם הפסד מערכת של 14%. לנקודת ייחוס בתל אביב התקבל שם כ־1,729 קוט״ש בשנה. המחשבון באתר הוא כלי ההערכה שלנו; PVGIS משמש כאן להשוואת סדר גודל ממקור חיצוני.
איך ממשיכים מהדף הזה להצעה?
מתחילים במחשבון לפי כתובת או מידות הגג. אחר כך אפשר להשוות הצעות לפי הצ׳קליסט להשוואת הצעות מחיר, ולתאם מדידה הנדסית לפני הצעה מחייבת.